Vayedaber

Baba Metsi'a

Daf 13a

משנה: הַמַּפְקִיד מָעוֹת אֵצֶל חֲבֵירוֹ צְרָרָן וְהִפְשִׁילָן לַאֲחוֹרָיו אוֹ שֶׁמְּסָרָן 13a לִבְנוֹ אוֹ לְבִתּוֹ הַקְּטַנִּים וְנָעַל בִּפְנֵיהֶן שֶׁלֹּא כָרָאוּי חַייָב שֶׁלֹּא שָׁמַר כְּדֶרֶךְ הַשּׁוֹמְרִין וְאִם שָׁמַר כְּדֶרֶךְ הַשּׁוֹמְרִים פָּטוּר.

Traduction

Un individu donne à autrui de l’argent en dépôt, le dépositaire l’enveloppe dans son manteau pour le porter sur son dos, ou il le donne à son enfant mineur qu’il laisse dans la maison, sans l’enfermer d’une façon suffisante. En ce cas, le gardien est responsable de la perte de l’argent; car il ne l’a pas gardé selon l’usage. S’il l’a gardé comme l’usage l’exige, il est acquitté.

Pnei Moshe non traduit

מתני' צררן. בסודרו והפשילן לאחוריו אע''פ ששמירה מעולה היא חייב שהמוליך מעות של פקדון ממקום למקום אין לו שמירה אלא בידו דכתיב וצרת הכסף בידך אע''פ שצרורים הם יהיו בידך ואם בבית אין להם שמירה אלא בקרקע ובכותל בטפח הסמוך לתקרה או בטפח הסמוך לארץ שאין דרך הגנבים לחפש שם ואם לא שמרן בענין זה פושע הוא וחייב והכל לפי מקומו ושעתו ואם נתנן במקום שנוהג ליתן את שלו כגון בתיבה נעולה וכיוצא בזה אמרינן בגמרא דפטור:

לבנו ובתו הקטנים. אבל לגדולים נשבעין הם ששמרו כדרך השומרים ופטור ולא אמרינן בכי הא שומר שמסר לשומר חייב שכל המפקיד על דעת שיתנם הנפקד ביד אשתו ובניו הוא מפקיד:

משנה: הַשּׁוֹלֵחַ יַד בַּפִּיקָּדוֹן בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים יִלְקֶה בְחָסֵר וְיֶתֶר. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים כְּשָׁעַת הוֹצָאָה רִבִּוּ עֲקִיבָה אוֹמֵר כְּשָׁעַת הַתְּבִיעָה. הַחוֹשֵׁב לִשְׁלוֹחַ יַד בַּפִּיקָּדוֹן בֵּית שַׁמַּאי מֲחַייְבִין וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים אֵינוֹ חַייָב עַד שָׁעָה שֶׁיִּשְׁלַח יָד. כֵּיצַד. הִיטָּא אֶת הֶחָבִית וְנָטַל מִמֶּנָּה רְבִיעִית וְנִשְׁבְּרָה אֵינוֹ מְשַׁלֵּם אֶלָּא רְבִיעִית. הִגְבִּיהָהּ וְנָטַל מִמֶּנָּה רְבִיעִית וְנִשְׁבְּרָה מְשַׁלֵּם אֶת הַכֹּל.

Traduction

Si le gardien met la main sur le dépôt (81)C'est-à-dire s'il en abuse., d’après l’école de Shammaï, il sera puni, soit que le dépôt diminue de valeur après usage, soit qu’il augmente de valeur (82)Si p. ex. le dépôt valait 4 zouz quand le gardien l'a pris, et il ne valait plus qu'un zouz quand il a consommé, il paiera les 4 zouz. Si au contraire ce qui valait un zouz d'abord s'est élevé à la valeur de 4 zouz, le gardien paiera aussi 4 zouz.. Les Hillélites disent: le gardien payera la valeur du dépôt au moment de l’enlèvement. R. aqiba dit: il payera la valeur au moment de la réclamation. Si le gardien a voulu mettre la main sur le dépôt, il est condamné, d’après l’école de Shammaï (comme s’il l’avait déjà fait); d’après l’école de Hillel, il n’est condamné qu’après le fait accompli. Ainsi, le gardien ayant reçu en dépôt un tonneau de vin, en a pris un quart de log, puis le tonneau a été brisé par un accident; le gardien ne paiera que le quart qu’il a pris. Mais s’il a soulevé le tonneau pour en prendre un quart de mesure, et le tonneau s’est brisé plus tard par accident, il est responsable de l’accident, et il paiera pour le dépôt entier (83)Soulevant le tonneau, il a fait acte d'acquisition avec ses conséquences..

Pnei Moshe non traduit

מתני' השולח יד בפקדון. שדינו להתחייב אף באונסין:

ילקה בחסר וביתר. במה שחסר הפקדון ובמה שהותיר כגון שהפקיד אצלו רחל טעונה צמר או מעוברת ונגנזה או ילדה לאחר ששלח בה יד משלם אותה ואת גיזותיה וולדותיה ונמצא שהוא לוקה במה שחסר אצלו:

וביתר. שאם נתעבר' או נטענ' אצלו משלם אותה טעונה ומעובר' כמות שהוא עכשיו והרי לוקה ביתר:

כשעת הוצאה. מבית הבעלים אם טעונה טעונה אם רקנית רקנית:

כשעת התביעה. כמו שהפקדון הוא בשעת העמדה בדין דכתיב לאשר הוא לו יתננה ביום אשמתו יתן כמו שהוא ביום אשמתו ביום שמתחייב בדין והלכה כב''ה:

החושב לשלוח יד. אמר בפני עדים אטול פקדונו של פלוני לעצמי:

ב''ש מחייבין וב''ה פוטרין. כדמפרש טעמא בגמרא:

כיצד. השתא מפרש למילתייהו דב''ה:

ונשברה. לאחר זמן דשליחות יד אינו מתחייב באונסין עד שימשוך או יגביה דהוי קנייה:

הגביה. על מנת ליטול דכי אגבהה ע''מ כן חייב באונסין אפי' לא נטל ממנה כלום. ואם נטל רביעית מן החבית והחמיץ היין הנשאר בחבית אחר כן אע''פ שלא הגביה החבית משלם כל היין שהוא גרם ליין שהחמיץ וגירי דידי' הוא דאהנו לו:

משנה: הַמַּפְקִיד מָעוֹת אֵצֶל הַשּׁוּלְחָנִי אִם צְרוּרִין לֹא יִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶן וְאִם מוּתָּרִין שְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶן. אֵצֶל בַּעַל הַבַּיִת בֵּין צְרוּרִין בֵּין מוּתָּרִין לֹא יִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶן. הַחֶנְוָונִי כְּבַעַל הַבַּיִת דִּבְרֵי רִבִּי מֵאִיר. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר כְּשׁוּלְחָנִי.

Traduction

Si un individu donne des Maot (79)''Voir t. 8, p. 80. Une maah égale la moitié d'un pondion; mais, en généralité, maot a le sens d'argent monnayé.'' en dépôt à un changeur, en lui remettant ces pièces liées dans un paquet, le changeur ne peut pas en faire usage; aussi ce dernier n’est pas responsable si l’argent se perd. Si l’argent n’était pas lié, le changeur peut en faire usage, et il est responsable de la perte du dépôt. Si l’individu a donné l’argent en dépôt à un propriétaire (non changeur), quand même l’argent n’a pas été lié en paquet, le dépositaire ne peut pas en user (80)A condition de l'avoir bien gardé selon l'usage, il n'est pas responsable.. Si le dépositaire est un boutiquier il sera assimilé à un homme ordinaire. Tel est l’avis de R. Meir. Selon R. Juda, le boutiquier est assimilé au changeur.

Pnei Moshe non traduit

מתני' אם צרורין. מסקינן התם צרורין וחתומין או שהן קשורין בקשר משונה לא ישתמש בהן אבל אם אינם חתומין ולא קשורין בקשר משונה אע''פ שצרורין הרי הן כמותרים ואינם קשורין כלל ומותר להשתמש בהן:

חייב באחריותן. ואפי' לא נשתמש בהן חייב בגניבה ואבדה דהוי כשומר שכר מפני שיכול להשתמש בהן ואם נשתמש בהן הוי מלוה גביה וחייב אף באונסין:

בעל הבית. אין דרכו להשתמש במעות כמו השלחני לפיכך אפי' מותרין לא ישתמש שלא ע''מ להשתמש הי' דעתו להפקיד אצלו שאין דרכו בכך:

כשלחני. והלכה כר' יהודה:

הלכה: הַמַּפְקִיד מָעוֹת אֵצֶל חֲבֵירוֹ כול'. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. וְתִשְׁמַע מִינָּהּ. בַּר נַשׁ דִּיהַב לְחַבְרֵיהּ פליטורין בַּשּׁוּקָא. מְסָרָן לִבְנוֹ וּבִתּוֹ הַקְּטַנִּים נִגְנְבוּ אוֹ אָֽבְדוּ פָּטוּר מִלְּשַׁלֵּם. שֶׁאֲנִי אוֹמֵר. לֹא עַל דַּעַת פליטורין בַּשּׁוּק.

Traduction

Selon R. Yossé, de ce que la Mishna dit: ''si l’on donne l’argent à son enfant mineur, sans l’enfermer d’une façon suffisante, on est responsable de la perte'', il résulte que si un individu remet dans la rue à son prochain de la vaisselle fine (politura), puis le dépositaire la passe à son enfant mineur, ensuite on la vole ou elle se perd, le gardien n’est pas responsable; car certes il ne lui a pas donné la vaisselle pour la garder dans la rue.

Pnei Moshe non traduit

גמ' ותשמע מינה. ש''מ ממתני' מדקתני שמסרן לבנו ולבתו הקטנים ונעל בפניהם שלא כראוי חייב וטעמא שהי' לו לנעול כראוי וזה מסרו לו בביתו הלכך הי' לו לשומרו כראוי והשתא ש''מ בר נש וכו':

פליטורין. מיני תכשיטין ומסרו לו בשוק והוא מסרן לבנו ולבתו הקטנים וכו' פטור. ועדית עדי. יחזקאל י''ו ותרגומו ומנית פליטורין:

לא על דעת פליטורין בשוק. כלומר דאמרינן שלא על דעת כן הוא נתן לו שיחזיק הפליטורין בשוק ומכיון שמסרן לבנו ולבתו הקטנים פטור. א''נ דלא עלתה על דעת שיחזיק זה פליטורין שלו בשוק:

הלכה: הַמַּפְקִיד מָעוֹת אֵצֶל הַשּׁוּלְחָנִי כול'. רַב הוּנָא אָמַר רִבִּי יִרְמְיָה בְעֵי. מַה. צְרוּרִין בְּחוֹתָם אוֹ צְרוּרִין בְּלֹא חוֹתָם. אִין תֵּימַר בְּחוֹתָם. שֶׁלֹּא בְחוֹתָם מוּתָּר. אִין תֵּימַר שֶׁלֹּא בְחוֹתָם. כָּל שֶׁכֵּן בְּחוֹתָם.

Traduction

R. Houna dit que R. Jérémie demanda: est-ce que la défense d’utiliser les ''pièces liées'' se rapporte au cas de la présence d’un cachet, ou sans cachet? Car, s’il est question de cachet, lors de l’absence du cachet, il serait permis de se servir de l’argent; si au contraire c’est défendu, même sans cachet, à plus forte raison est-ce en présence d’un cachet? (question non résolue).

Pnei Moshe non traduit

גמ' מה צרורין. מהו הפירוש של צרורין אם דוקא בחותם או אפי' שלא בחותם אלא שהן צרורין בקשר משונה ג''כ לא ישתמש:

אין תימר בחותם. דוקא בחותם אבל שלא בחותם אע''פ שקשורין בקשר משונה מותר:

אין תימר. או דילמא אפילו שלא בחותם אלא שהן בקשר משונה אסור וכ''ש בחותם ואפי' בלא קשר. ולא איפשיטא:

הלכה: הַשּׁוֹלֵחַ יַד בַּפִּיקָּדוֹן. כֵּינִי מַתְנִיתָא. כְּשָׁעַת תְּבִיעָתוֹ בַּבֵּית דִּין. רַב יִרְמְיָה בְשֵׁם רַב. הֲלָכָה כְּרִבִּי עֲקִיבָה. אֲפִילוּ בֵית הִלֵּל חֲלוּקִין עָלָיו. רִבִּי בּוּן בַּר חִייָה. מַעֲשֶׂה הֲוָה וְהוֹרָה רִבִּי כְּרִבִּי עֲקִיבָה. אָמַר רַב הוֹשַׁעְיָה. בְּשֶׁאֵין עֵדִים. אֲבָל אִם יֵשׁ עֵדִים כָּל עַמָּא מוֹדְוֵיי עַל הָדָא דְּרִבִּי עֲקִיבָה. אָתָא עוֹבְדָא קוֹמֵי רִבִּי נָסָא וְהוֹרֵי כְּרִבִּי עֲקִיבָה.

Traduction

Voici comment il faut compléter dans la Mishna l’avis de R. aqiba: le voleur paiera selon la valeur due lors de la réclamation en justice. R. Jérémie dit au nom de Rav que l’avis de R. aqiba sert de règle, quoiqu’opposé à l’avis de Hillel. R. Aboun b. Hiya raconte que lorsqu’un fait de ce genre survint, Rabbi se prononça aussi dans le même sens. R. Oshia ajoute: c’est vrai lorsque nulle attestation ne dit quelle a été la valeur lors de la prise; mais si des témoins sont présents et l’attestent, tous reconnaissent, comme le veut R. aqiba, qu’on l’estime d’après l’instant déterminé par les témoins. Un fait analogue fut soumis aussi à R. Nassa, qui professa de même l’avis de R. aqiba.

Pnei Moshe non traduit

גמ' כיני מתניתא. הא דאמר ר''ע כשעת התביעה כשעת תביעתו בב''ד הוא דלא תימא כשעת התביעה שתבע המפקיד הפקדון ממנו ואע''פ שעדיין לא נתחייב בדין קמ''ל:

בשאין עדים. כמה הי' שוה בשעה ששלח בו יד אבל אם יש עדים כ''ע מודיי על הדא דר''ע דמההוא שעתא הוא דאיכא עדים מיחייב עלה:

מָתַי אָֽמְרוּ. שׁוֹמֵר חִנָּם נִשְׁבַּע וְיוֹצֵא. בִּזְמַן שֶשִּׁימֵּר כְּדֶרֶךְ הַשּׁוֹמְרִין. נָעַל כָּרָאוּי קָשַׁר כָּרָאוּי נָֽתְנָן בָּאֲפוּנְדָּתוֹ צְרָרָן בְּסַדִּינוֹ וְהִשְׁלִיכָן לְפָנָיו. נְתָנָן בְּשִׁידָּה וּבְתֵיבָה וּבְמִגְדָּל. נִגְנְבוּ אוֹ אָֽבְדוּ חַייָב בִּשְׁבוּעָה וּפָטוּר מִלְּשַׁלֵּם. וְאִם יֵשׁ עֵדִים שֶׁעָשָׂה כֵן אַף מִשְּׁבוּעָה פָטוּר. נָעַל שֶׁלֹּא כָרָאוּי קָשַׁר שֶׁלֹּא כָרָאוּי הִפְשִׁילָן לַאֲחוֹרָיו נְתָנָן בְּרֹאשׁ גַּגּוֹ וְנִגְנְבוּ חַייָב לְשַׁלֵּם. נְתָנָן בְּמָקוֹם שֶׁנּוֹהֵג לִיתֵּן שֶׁלּוֹ אִם הָיָה רָאוּי לִשְׁמִירָה פָטוּר וְאִי לֹא חַייָב.

Traduction

Quand est-il dit que le gardien gratuit, après avoir juré d’avoir rempli son devoir, n’est pas responsable de la perte? C’est lorsqu’il a gardé le dépôt selon l’usage; s’il a fermé comme il convient, ou s’il a fait un lien convenable, ou s’il a mis l’argent dans sa ceinture (funda), ou s’il l’a serré dans un linge qu’il porte sur l’épaule devant lui, s’il l’a mis dans une caisse, ou dans une boîte, ou dans une tour, et l’argent a été volé ou perdu, le gardien doit jurer n’avoir rien à se reprocher, et sera quitte; si des témoins attestent qu’il a agi ainsi, il est dispensé du serment. S’il n’a pas fermé suffisamment, ou le nœud n’est pas assez solide, ou si on le porte sur le dos, ou si on le met en haut du toit, et l’argent est volé, le gardien devra le payer. Si celui-ci l’a mis où il place d’ordinaire son bien, au cas où c’est un endroit convenable pour la conservation, le gardien sera acquitté; si non, il sera tenu de la payer.

Pnei Moshe non traduit

נשבע ויוצא. שכשנשבע ששמר כדרך שמירה זו כדמפרש ואזיל פטור בשבועה זו:

באפונדתו. באזור רחב שלו:

לפניו. שמירה מעולה היא:

חייב בשבועה. שעשה כן ופטור:

אם הי' ראוי לשמירה. שדרך הוא שנותנים שם את שלהם ומקום המשומר הוא:

Baba Metsi'a

Daf 13b

משנה: הַכֶּסֶף קוֹנֶה אֶת הַזָּהָב וְהַזָּהָב אֵינוֹ קוֹנֶה אֶת הַכֶּסֶף. הַנְּחוֹשֶׁת קוֹנֶה אֶת הַכֶּסֶף וְהַכֶּסֶף אֵינוֹ קוֹנֶה אֶת הַנְּחוֹשֶׁת. מָעוֹת הָרָעוֹת קוֹנוֹת אֶת הַיָּפוֹת וְהַיָּפוֹת אֵינָן קוֹנוֹת אֶת הָרָעוֹת. אֲסֵימָן קוֹנֶה אֶת הַמַּטְבֵּעַ וְהַמַּטְבֵּעַ אֵינוֹ קוֹנֶה אֶת אֲסֵימָן. הַמִּיטַּלְטְלִין קוֹנִין אֶת הַמַּטְבֵּעַ וְהַמַּטְבֵּעַ אֵינוֹ קוֹנֶה אֶת הַמִּיטַּלְטְלִין. זֶה הַכְּלָל. כָּל הַמִּיטַּלְטְלִין קוֹנִין זֶה אֶת זֶה.

Traduction

Quand on achète un meuble pour de l’argent, l’achat devient valable si l’acheteur fait l’acte d’attirer le meuble, mais non parce que le vendeur a pris l’argent (85)Au lieu du texte ierouschalmi, il a paru préférable de suivre ici celui du Babli.. Si un individu donne à un autre des espèces en or en échange de l’argent, la prise de l’or rend l’achat valable, mais non pas la prise de l’argent (86)Dans cet échange, l'or est considéré comme marchandise, adoptant comme telle la monnaie la moins courante.; dans l’échange des monnaies de cuivre avec celles d’argent, la prise des pièces de cuivre rend l’échange valable, non celle des pièces d’argent. Si on échange des pièces de monnaie mauvaises (qui n’ont plus cours) avec des bonnes, la prise des mauvaises rend l’échange valable, mais non celle des bonnes. Si on échange une pièce de monnaie frappée (marquée) contre une frustre ashmon, la prise de la dernière pièce rend l’échange valable, non celle de la première. Enfin, si on achète du mobilier avec de l’argent, la prise de la marchandise rend la vente valable, non celle de l’argent. En général, en échangeant une marchandise (mobilière) avec une autre, la prise de l’une d’elles rend l’échange valable.

Pnei Moshe non traduit

מתני' הכסף קונה את הזהב. קסבר האי תנא דדהבא דחשיב טבעא הוי וכספא דלא חשיב פירא הוי ובמטבע אין קונין אבל בפירות קונין בענין שכשימשוך זה הפירות הוא קיום דבר ומתחייב זה במטבע שהתנה עמו ולפיכך הכסף קונה את הזהב ואין הזהב שהוא המטבע קונה את הכסף דפירי הוו לגבי דהבא:

הנחשת קונה את הכסף. דפרוטות של נתשת שאין טיבען חבוב כל כך הוו פירי לגבי דינרי כסף והכסף שהיא טיבעא לגבי נחשת אינו קונה את הנחשת:

מעות הרעות. שאינן יוצאות אלא בדוחק פירי הוו לגבי היפות:

אסימון. שנעשה במידת מטבע היוצא אלא שעדיין לא טבעו עליו צורה:

המטלטלין קונין את המטבע. אפי' למעות הרעות ואסימון דמטבע הוו לגבי מטלטלין:

כל המטלטלין קונין זה את זה. אם החליף אלו באלו כיון שמשך האחד קנה חבירו והאי כל לאתוי אפי' כיס מלא מעות בכיס מלא מעות:

וּמַה טַעֲמוֹן דְּבֵית שַׁמַּי. עַל כָּל 13b דְּבַר פֶּשַׁע. מַה מְקַייְמִין בֵּית הִלֵּל. עַל כָּל דְּבַר פֶּשַׁע. יָכוֹל אֵין לִי אֶלָּא הוּא. כול'.

Traduction

– Shammaï dit de le punir en tous cas, car il y a péché dès que l’on veut mettre la main sur le dépôt; les Hillélites ne condamnent pas l’intention seule du vol, mais le fait, et, selon eux, l’expression pléonastique ''toute cause (pensée) de péché'' implique l’extension de la loi au représentant (84)Pour expliquer cette dernière phrase, l'édition de Jitomir cite, d'après Azumlaï, une longue note explicative par Menahem de Lonzano, que n'a aucune édition antérieure..

Pnei Moshe non traduit

על כל דבר פשע. משעה שדבר לשלות בו יד הוי פושע:

יכול אין לי אלא הוא. עבדו ושלוחו מנין ת''ל על כל דבר פשע אפי' ע''י שלוחו מתחייב הוא ואע''ג דאין שליח לדבר עבירה כאן רבתה התורה בהדיא:

הדרן עלך המפקיד

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source